התקשורת מלאה בסיפורים נגד המגזר החרדי…
אבל אני רוצה לספר על משהו אחר:
בישיבה בבני ראם היתה התפרצות מאוד חזקה ומפתיעה של הקורונה וכמעט כולם ללא יוצא מן הכלל חלו.
הבחורים הרגישו אכזבה – הם נשמרו מאוד במשך עשרה חודשים, חנוכה הם לא חזרו הביתה וממש לקראת הסוף ועוד אחרי שהספיקו להתחסן חיסון ראשון הם חלו.
לאחר ההלם הראשוני וההבנה שכך רצון השם החלו להפוך לימון ללימונדה:
הם נחלקו לזוגות שיהיו אחראיים לבשל את האוכל- כל יום זוג אחר ועשו תחרות (כשאשת הרב קצת עזרה להם ) ביניהם מי מבשל יותר טוב
הישיבה דאגה לקנות משחקי פינג פונג שולחן סנוקר ועוד
והבחורים ארגנו תוכניות בערבים של פעילויות משחקים שירה ועוד .
גם מבחינה לימודית הפכו את המצב לחוויה – ארגנו מבצע לתקופה זו שילמדו מסכת מגילה עד פורים, יהיה מבחן
ותינתן מלגה גבוהה ללומדים ולנבחנים

ההתנהלות של הישיבה – ההקפדה על הבידוד וכל ההנחיות שנדרשו להן, הדאגה להתחסן וגם השמירה על האווירה החיובית והעזרה ההדדית – זוהי החברה החרדית שאנחנו מכירים ושלצערי לא מסופר עליה מספיק.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *